בהצעת חוק שהגישה חברת הכנסת שלי יחימוביץ היא מבקשת לקבוע מס עיזבון של 5% עד 12.5% על ירושות גדולות מ 15 מיליון שקל.
בשנת 2010 הציעה חברת הכנסת שלי יחימוביץ להטיל מס עזבון בשיעור של 10% על עזבון שמעל 10 מיליון שקלים
לפני כעשר שנים הציעה ועדת בן בסט להטיל מס עזבון בשיעור של 10%.
שיעורי מס העיזבון המקובלים במדינות מערב אירופה וארה"ב נעים בין 30%-50%.
בשנת 1980 בוטל מס עזבון בישראל ומאז מדינת ישראל מהווה מקום שקשה אולי לחיות בו אך הוא המקום הטוב ביותר בעולם , למות בו.
מומחים למיסוי אינם מאמינים כי שיעור מס העיזבון המוצע יישאר ברמה של 5% עד 12.5% ורואים בשיעור המס המוצע , מס התחלתי שישמש בסיס להעלאות בסמוך לאחר חקיקת החוק.
אם אכן יועבר חוק מס עזבון יש לצפות לכך ששיעור המס יהיה מדורג עד לרמה של כ 50% או שבכל פעם שיוצר לחץ ציבורי לפגיעה בעשירים יועלה שיעור המס עד שישתווה לשיעורי המס באירופה וארה"ב (30% עד 50%).
מס עיזבון הוא בהחלט לא המצאה ישראלית – ההפך הוא הנכון. ההמצאה הישראלית היא הרעיון להפוך את ישראל לגן עדן לכל אלה החוששים ממס עיזבון במדינותיהם. השילוב של מס עיזבון בשיעור אפס יחד עם חוק השבות גורם ליהודים רבים שצברו הון רב בארצות בהם התגוררו להעביר את משפחתם ואת רכושם לישראל בתקווה להימנע ממס העיזבון אשר צפוי לחול על רכושם אם יישארו לגור במקום בו צברו את רכושם.
הדוגמא המתוקשרת ביותר היא טד אריסון אשר צבר עושר רב בארה"ב בעסקי האוניות ובאחרית ימיו שב ארצה והשקיע סכום גדול ברכישת בנק הפועלים ונכסים נוספים. בנוסף לתשואה על השקעותיו נהנה מר אריסון גם מתשואה נוספת בדמות פטור ממס עיזבון על רכושו.
פעולתו זו של מר אריסון כל כך הרגיזה את שלטונות ארה"ב עד שאפילו נשיא ארה"ב התייחס אליה באחד מנאומיו והקונגרס חוקק חקיקה מיוחדת שתקשה על אזרחי ארה"ב לוותר על אזרחותם האמריקאית ולקבל פטור ממס עיזבון. חקיקה זו קובעת בין היתר כי כדי להימנע ממס עיזבון בארה"ב צריכים לעבור לפחות עשר שנים ממועד הויתור על האזרחות האמריקאית.
עקב ריבוי חוקי מס עיזבון במדינות חו"ל ניתן ללמוד מהחוקים הקיימים כדי להסיק מה צפוי לתושבי ישראל, בעלי הרכוש, אם וכאשר יחליט המחוקק להטיל מס עיזבון בישראל.
1. שיעור המס – שיעור מס עיזבון צפוי להגיע, במדרגות, ל50% משוויו הראלי של הרכוש במועד הפטירה של המוריש.
משמעות סעיף זה היא שאם שר האוצר ונציב מס הכנסה יטוסו במטוס מעל ערי ישראל הם יוכלו לומר זה לזה שתוך כ 70 שנה ממועד החלת החוק כ 50% מכל מה שהם רואים מהמטוס יהיה "שלהם" כי בתוך התקופה האמורה צפויים רוב בעלי הנכסים למות ולהעביר חלק משמעותי מרכושם לשלטונות מס עיזבון.
2. ריצפה למס – בכל מדינה בה קיים מס עיזבון קיימת ריצפה למס. הרצפה בארה"ב עוברת לאחרונה תהליכי שינוי וצפויה להגיע ל 3.5 מיליון דולר. סכום הפטור המוצע על ידי חברת הכנסת יחימוביץ גבוה במקצת – כ 4 מיליון דולר.
משמעות הרצפה היא שכל רכוש עד לסכום הרצפה פטור . כלומר מי ששווי רכושו נמוך מסכום הרצפה לא ישלם מס.
שיטת הרצפה מעודדת חלוקת רכוש משפחתי בין מספר בני משפחה כך לדוגמא אם שווי הרכוש המשפחתי הוא 10 מיליון דולר והוא מוחזק כולו על שמו של אדם אחד הרי שבמותו של אותו אדם יהיה פטור על סכום הרצפה וכל היתר יהיה חייב במס. אם הרצפה היא ארבע מיליון דולר הרי ששישה מיליון יהיו חייבים.
אם בעל הרכוש חשב על הנושא והעביר, קודם לכניסת החוק , חמישים אחוז מרכושו לאשתו ועוד מיליון דולר על שם כל אחד מארבעת ילדיו הרי שבמותו של אותו אדם יהיו רשומים על שמו נכסים רק במיליון דולר (שהם מתחת לסכום הרצפה בדוגמא שלנו) ולא יחול שום מס עיזבון על רכושו.
נוסחה זו מקנה יתרון – הגנה לבעלי משפחות מרובות ילדים המוכנים להעביר רכוש לילדיהם קודם לכניסת החוק לתוקף.
פטור בסכום של 15 מיליון שקל נועד לפטור ממס את רוב התושבים במדינה. מספרים אלה נשמעים אולי לחלק מהקוראים כגבוהים אולם אם נבדוק מה שווי רכושה של משפחה ממוצעת הגרה באחת הערים הגדולות נמצא שהיא מגיעה לסכום זה בקלות רבה – דירה ממוצעת בערים הגדולות עולה כיום כ 1.5 עד 3.0 מיליון שקל ובית קצת יותר מרווח מגיע לסכומים גבוהים יותר. לשווי הבית יש להוסיף את שווים של נכסים אחרים – מזומנים, תוכניות חסכון, תכשיטים, חפצי אומנות, רכבים מגרשים ועסקים. 15 מיליון שקל מוציאים ממשחק מס העיזבון את מי שבבעלותו דירה או בית וקצת רכוש אחר אבל משאירים את בעלי הנכסים והעסקים.
3. מס מתנות – כאשר מדברים על מס עיזבון אזי המשמעות המיידית היא מס מתנות – מס שימנע מהמוריש להעביר רכוש בחייו לקרוביו בפטור ממס – כלומר אם רוצים שמס עיזבון יהיה אפקטיבי יש לבטל את כל הפטורים הקיימים כיום על מתנות לקרובים, פטורים אליהם רוב תושבי ישראל מתייחסים כברורים מאליהם אך במדינות בהם קיים מס עיזבון פטורים אלה פשוט לא קיימים. כך באנגליה מתנה שנתן אדם שבע שנים קודם לפטירתו נכללת בעיזבונו לצורך מס. במדינות אחרות מקובל שמתנה מעל סכום נמוך ביותר חייבת במס. לדוגמא מתנות מעל סכום של 10,000 דולר חייבות במס והתוצאה היא שאם הורים רוצים להעניק מתנה לבנם המתחתן עם בחירת ליבו והם מבקשים לתת לו דירה בשווי של 200,000 דולר הרי שבנוסף לעלות הדירה המשולמת לקבלן עליהם לשלם גם מס מתנות בסכום השווה לכ 50% משווי הדירה ובדוגמא שלנו חמישים אחוז על סכום הדירה בניכוי עשרת אלפים כלומר חמישים אחוז מס על 190,000 דולר שהם 95,000 דולר נוספים .
למי שדורש מס עיזבון צריך להיות ברור שמס ההמתנות הנלווה אליו יחייב פגיעה ברוכשי דירות שממנים את הרכישה בסיוע ההורים. בישראל רוב רוכשי הדירות הצעירים מסתייעים בהוריהם בבואם לרכוש דירה. על המתנה מההורים ישולם מס מתנות מס שעלול להביא לייקור משמעותי של עלות הדירה לבן או לבת שרק רצו לרכוש דירה ומצאו עצמם משלמים לקבלן עבור הדירה ומס מתנות עבור המתנה שקיבלו מההורים.
כך יקרה שהמס שנוצר בלחץ מי שמבקשים דירות זולות דווקא ייקר , בפועל, את הדירות של מי שהוריהם מוכנים לסייע להם.
4. הקפאת עסקאות – עם פרסום החלטה על מס כמו מס עיזבון מקובל לייצר חקיקה מהירה שתמנע התחמקות מרשת המס חקיקה זו תיקבע כי כל עסקה שתבוצע החל ממועד החקיקה תיפול לרשת המס.
משמעות הצורך בחקיקה שכזו – בהנחה שאכן יוחלט על חוק מס עיזבון – היא שמי שמעוניין להימלט מרשת המס ולנצל את פטורי המס הקיימים חייב לפעול בזריזות. יש לשער שיחלפו רק מספר מועט ביותר של שבועות או חודשים עד לחקיקת חוקי המעבר ולכן כל מי ששוקל בימים אלה תכנון עיזבון או העברת רכוש במתנה לקרובים מוטב לו לפעול ומהר.
5. חוק יחסי ממון בין בני זוג – חוק מס עיזבון יהיה חייב להתחשב בקיומו של חוק יחסי ממון הקובע כי חמישים אחוז מהרכוש שנצבר במשך החיים המשותפים של בני הזוג שייך לבעל וחמישים אחוז לאישה בלי כל קשר לצורת הרישום הפורמלית. כלומר גם אם רכוש מסוים רשום במרשם כלשהו על שם אחד מבני הזוג הרי בפועל הוא שייך לשניהם. כך יקרה שכאשר אדם נפטר תוכל רעייתו לטעון שחמישים אחוז מרכושו שייך לה ומס העיזבון יחול רק על יתרת הרכוש. שיטה זו תביא למשפטים רבים ארוכים וקשים להוכחה בין שלטונות מס עיזבון והיורשים.
חוק מס עזבון יגרום להעברה מהירה של רכוש ניכר מבעלים לנשים ומהורים לילדיהם כדי לברוח מנטל המס. כך יקרה שאנשים שהם מאוד חיים ואינם מתכננים למות בשנים הקרובות יושפעו בחיי היום יום שלהם מחוק שנועד לטפל בעיזבונם של אלה שנפטרו.
אדם המתכנן העברת רכוש לקרוביו חשוב לו לזכור כי אמנם אנו חוששים ממס עיזבון אולם רצוי לבדוק היטב את המשמעויות של העברת הרכוש בחיים – שאלת המפתח בנושא זה היא: " מי נותן את המתנות ? " האם העברת הרכוש מההורים לילדים תיצור מצב של תלות של ההורים בילדים – מצב זה אינו רצוי ויש לבנות את העסקאות באופן שיעביר את הבעלות אך לא את השליטה בתקבולים. זכור את הכלל שאומר כי אבא אחד יכול לפרנס עשרה ילדים אבל עשרה ילדים מתקשים לפרנס אבא אחד.
תרופות הנגד למס עיזבון הן מרובות וכוללות בין היתר – חלוקת הרכוש בחיים, רישום רכוש על שם חברות זרות, ביטוחי חיים בגובה שיעור המס הצפוי, רכישת רכוש שאינו חייב ברישום כמו אבנים יקרות וחפצי אומנות, הפקדת כספים בכספות פרטיות ולא בתוכניות חסכון ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה. אין ספק שהחוק יעודד תופעה של העלמות רכוש ויגדיל את מספר העסקאות המלאכותיות.
מכל האמור לעיל עולה כי נושא מס עיזבון הוא "תפוח לוהט" שיש למהר ולטפל בו כדי למנוע ממנו לגרום נזקים משמעותיים לשווי הרכוש המשפחתי. למרות העובדה שאיש אינו יודע אם החוק אכן יעבור בכנסת חייב כל מי שעיניו בראשו להכין את עצמו למקרה שאכן החוק יתקבל . זה הזמן לבחון את מבנה ההחזקות והנכסים של כל משפחה ולחשוב על דרכי ההעברה ומועדי ההעברה של הרכוש לבני המשפחה.
