ייפוי כוח מתמשך תפקידו לטפל באירוע בו אדם מאבד כשירות מנטלית ואינו מסוגל לקבל החלטות. במקרה שכזה נהוג למנות אפוטרופוס ולאחרונה מאפשר המחוקק לאדם בריא וצלול לקבל החלטות לגבי מי יהיה מיופה הכוח שלו ומה יהיו סמכויותיו.

ייפוי כוח מתמשך מטפל באדם חי שנושם , אוכל , זקוק למגורים ולטיפול סיעודי ורפואי – האדם חי מכל בחינה רפואית אך מת מבחינה משפטית שכן מצבו הרפואי המנטלי אינו מאפשר לו קבלת החלטות.

צוואה היא מסמך שונה מהותית מייפוי כוח מתמשך שכן צוואה עוסקת באדם שנפטר ויש לו תעודת פטירה . הצוואה מבטאת את רצונו של המוריש לגבי חלוקת רכושו לאחר מותו בין יורשיו.

ייפוי כוח מתמשך, אינו מעביר רכוש לאדם אחר, הוא שומר על רכושו ונכסיו של אדם כדי שיעמדו לרשותו המקורות הנדרשים כדי להבטיח את עתידו הכלכלי ואת היכולת לטפל בו ברמה התואמת את רמת חייו ויכולתו הכלכלית.

במשפחות בעלות רכוש מקובל שמסיבות שונות הבעלות הפורמלית בנכסים וברכוש נשארת על שם האב או האם אך אלה מצידם נותנים, מרצונם החופשי סכומים חודשיים, או תקופתיים או תמיכות שונות לילדיהם ולבני משפחה שונים. במקרים רבים אנשים מסתמכים על מתנות אלה שמאפשרות להם רמת חיים מסוימת בלי לפגוע בביטחונו של בעל הרכוש – האב והאם.

כאשר מופעל ייפוי כוח מתמשך כל המתנות נקטעות באיבן. למיופה הכוח אין סמכות להעניק מתנות ובוודאי לא מתנות קבועות בסכומים משמעותיים לאנשים שאינם החסוי. התוצאה בשטח היא שהאירוע המצער שמפעיל את ייפוי הכוח המתמשך , משנה לרעה את מצבם של אנשים הסמוכים על שולחנו של מי שמונה לו ייפוי כוח מתמשך לרבות אשתו ילדיו נכדיו ואנשים אחרים או ארגונים שהוא תמך בהם כשהיה בצלילות דעת.

החוק בנוסחו הקיים מכניס מגבלה של 500,000 שקל כסכום מצטבר שמיופה הכוח רשאי לשלם בלי לקבל אישור בית משפט במהלך כל תקופת ייפויי הכוח.

כוונת המחוקק ברורה – אנחנו שומרים על מייפה הכוח/ החסוי ולא רוצים לאפשר פעולות חריגות ברכושו. התוצאה היא שכיום ייפויי הכוח המתמשך אינו מתאים לניהול מערכת עסקית או משפחתית וכל ההכנסות של אדם לרבות שכר, דיבידנדים, ומקורות אחרים נכנסים לחשבון מיופה הכוח ויכולים לצאת משם רק באישור בית משפט.

במצב הקיים בני משפחה צריכים להתפלל למותו המהיר של יקירם כדי להנות מרכוש שבמקרים רבים עולה בסדרי גודל על כל סכום סביר שיידרש לטיפול בחסוי. שיקול הדעת של בית המשפט מוגבל מאוד.

אבסורד נוסף נוצר במשפחה בה מייפה הכוח החזיק בתיק ניירות ערך של כמה מאות אלפים או מיליוני ₪. מבחינת המחוקק כל פעולה בתיק היא פעולה של מיופה הכוח וכאמור פעולות מיופה הכוח מוגבלות בסכום תקרה של 500,000 ₪. אם אדם מחזיק בנייר ערך א' בשווי של מיליון ₪ ומחליט שבמציאות הכלכלית כדאי למכור את הנייר היום ולקנות נייר ערך ב' – לפי החוק היום על מיופה הכוח לפנות לבית המשפט ולקבל את אישורו לפעולה. קבלת האישור עשויה לקחת ימים או שבועות ועד לקבלתו יתכן ונייר הערך א' ירד משמעותית בערכו והבסיס הכלכלי של החסוי נפגע משמעותית.

התיקון המתבקש בחוק הוא להגדיר ייפויי כוח לפי גודל הרכוש – רכוש קטן בינוני או גדול – לאפשר למייפה הכוח להורות על מרחב תמרון רחב במידת הצורך ולמנוע מצבים בהם הרצון להגן פוגע בערך הנכסים. מרחב תמרון אמור לאפשר למיופה הכוח גם להמשיך ולתמוך באנשים ובארגונים ברמת תמיכה שהיא סבירה לרמת חייו של מייפה הכוח ובוודאי שלא לגרום לפגיעה ברמת חייהם של מי שסמוכים על שולחנו ואמורים לעמוד לצידו בשעתו הקשה.- אשתו וילדיו.

בימים אלה העליתי את הצורך בביצוע שינויים בחקיקה בפני נציגי משרד המשפטים. אין לי ספק שהשינויים יבוצעו בסופו של דבר אבל בהחלט ייתכן שהליך השינוי והחקיקה ייקח מספר שנים.

עד אז אנו נאלצים היום לבנות מסלולים עוקפים לייפויי כוח מתמשך – מסלולים שיאפשרו שיקול דעת רחב לדירקטורים בחברה ולבעלי זכויות חתימה בחשבונות בנק מסוימים. כל המסלולים האלה נבנים בידיעה ובהסכמה של מייפה הכוח ומיועדים להבטיח כי ההגנה עליו לא תפגע ברכוש וביכולת התמרון של עסקים ונכסים שבבעלותו.

אני תקווה שהשינוי המבוקש בחקיקה ייתן משקל גבוה ומשמעותי יותר להוראות מייפה הכוח ויצמצם את הצורך בפניות תכופות וחוזרות לבתי משפט.

חשוב לציין שנושא ייפויי הכוח המתמשך הוא רק אחד מהנושאים המחייבים שינוי חקיקה ובימים אלה יזמתי פנייה למשרד המשפטים לחקיקה של חוק מעבר בין דורי שמטרתו ליצור אפשרות לתכנון מסודר של העברת רכוש ונכסים מדור לדור במצבי חיים משתנים. כיום ההסדרים הקיימים נמצאים ב 18 חוקים שונים שהוראות חלק מהם סותרות הוראות של חוקים אחרים ויוצרות קושי גדול למי שמבקש ליצור תוכנית ברורה להסדרת המעבר של נכסים, רכוש ועסקים מדור לדור.